סרבנות בית הספר (School Refusal) או נטייה להיעדרות (Absenteeism), פירושן שהילד או המתבגר נעדרים מבית הספר, בדרך כלל ללא סיבה מוצדקת. ההיעדרות מבית הספר היא סימפטום, שמעיד על מצוקות פסיכולוגיות כגון חרדה, דיכאון, הפרעות קשב וריכוז ובעיות התנהגות. היעדרות חוזרת מבית הספר עלולה להוביל את הנער או הנערה להתנהגות מינית בטרם זמן, להריונות מוקדמים, לאלימות, לשימוש באלכוהול ובסמים. כמו כן נמצא קשר בין בעיות רפואיות, כגון אסטמה וסכרת, לסרבנות להליכה לבית הספר. היעדרות קבועה נמצאת במתאם גבוה עם נשירה ממסגרות נוספות, כמו מערכת הבריאות, עם מחסור כלכלי ועם בעיות חברתיות ופסיכיאטריות. יש תלמידים שאוהבים סרטי ילדים ובגלל זה הם לא רוצים ללכת לבית הספר כי יושבים כל היום מול הטלוויזיה.
נראה כי בשנים האחרונות תופעת ההיעדרות מבית הספר הולכת וגוברת. ננסה לעמוד על סיבותיה, על גורמי הסיכון שלה ועל דרכי טיפול אפשריות בתופעה.
היעדרות מוצדקת או בלתי מוצדקת
היעדרות מוצדקת מבית הספר נובעת לרוב ממחלה או מפציעה. להיעדרות בלתי מוצדקת יש סיבות רבות ושונות. נמנה אחדות מהן:
- נשירה מבית הספר (School Withdrawal) – ההורים הם אלה שמונעים ממן הילד או הילדה ללכת לבית הספר, אם מסיבות כלכליות, עזרתו של הילד בעבודה דרושה למשפחה; אם כדי לשמור על הילד ממסגרת שנתפסת כבלתי הולמת; אם על מנת להשגיח על הורה חולה או על הילדים הקטנים שבבית; ואם כדי להסתיר התעללות.
- התנהגות סרבנית כלפי בית הספר (School Refusal Behavior) – זוהי תופעה שכיחה למדי ורב-ממדית. הילד או הילדה מסרבים ללכת לבית הספר ונמנעים מלהיכנס לשיעורים. לפעמים אפשר לראות סימנים מקדימים, כמו הפגנה בולטת של שעמום, השמעת ביקורת כלפי בית הספר, איחור לשיעורים וסירוב להכין שיעורי בית. כל הסימנים האלה מתריעים מפני העומד לקרות. התנהגות סרבנית כלפי בית הספר יכולה לנבוע מסיבות שונות : א. חרדה – אם בגלל פרידה ממורה אהוב או מדמות סמכותית אחרת ואם מתוך חרדה כללית או חברתית. ב. רצון למשוך תשומת–לב באמצעות התנהגות מרדנית ויוצאת דופן. ג. קריאה לעזרה.
- היעדרות מבית הספר (Truancy) – מושג זה מתייחס להיעדרות לא מוצדקת שנעשית בחשאי, ונובעת לרוב מהזנחה בבית המשפחה ומתנאים סוציאליים קשים.
- פחד מבית הספר (Social Phobia) – מקור ההיעדרות נעוץ בפחד. במושג זה חלו שינויים במשך השנים, וכיום מחקרים אינם נוהגים להשתמש בו.